מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' חרנוב

פסק דין

בפני תביעה כספית בסך 73,495.88 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעת, חברת ביטוח, נגד הנתבעת שהייתה בתקופה הרלוונטית "סוכן ביטוח מורשה" של התובעת.

א. תמצית טענות התביעה

1. בין הצדדים נחתם הסכם התקשרות לשיווק פוליסות ביטוח עבור התובעת (נספח א' לכתב התביעה), לפיו הנתבעת תשווק את הפוליסות של התובעת.

על פי ס' 7 א' להסכם ספרי התובעת הינם ראיה בכל הקשור לזכויות והתחייבויות הכספיות של הצדדים.

על פי ס' 5 לנספח לחוזה, התחייבה הנתבעת להשיב לתובעת כל תשלום ששולם לה ביתר, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

עוד נקבע בהסכם, כי כל התשלומים ששולמו לסוכן הנזכרים בחוזה ובנספחיו, הינם מקדמה על חשבון עמלות. במקרה שהסוכן (הנתבעת) לא יעמוד הנתבע בהתחייבויותיו ובכפוף לביטולים, יהיה הסוכן חייב בהחזר המקדמות העודפות בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, והתובעת תהיה רשאית לדרוש את החזר המקדמות העודפות בכל עת שלפי בדיקתה הסוכן אינו עומד ו/או לא יעמוד ביעדי התפוקה.

2. הנתבעת התחייבה לעמוד ביעדים על פי ההסכם, של מכירות ובמקרה שלא, כך התחייבה, יהיה עליה להשיב לתובעת כל תשלום ששולם לה. גם אם יבוטלו הפוליסות יהיה עליה להשיב לתובעת את הסכומים שקיבלה.

על פי ספרי התובעת, הנתבעת חייבת בגין סכומים ששילמו לה ביתר נכון ליום 18.10.07 סך 57,128.88 ₪, כולל מע"מ, ריבית והצמדה וסכום החוב נכון ליום הגשת התביעה הינו 73,495 ₪.

3. מטעם התובעת הגיש תצהיר עדות ראשית יצחק אזאגי, פקיד גבייה באגף ביטוח חיים אצל התובעת, מנהל חשבונות בעל ותק של 26 שנה עוסק, בין היתר גם בתיקי חובות.

לטענתו, הנתבעת הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה, סוכנת ביטוח של התובעת ונחתם בינה לבין התובעת הסכם התקשרות לשיווק פוליסת ביטוח חיים עבור התובעת.

בחקירתו הסביר, כי כאשר נחתם ההסכם (נספח א' לכתב התביעה) הייתה הנתבעת סוכנת ביטוח מורשית, וההסכם נחתם במנולייף מנורה. לגרסתו, מונולייף והתובעת אחד הם.

4. לדבריו, מונולייף מנורה חברה ישראלית בע"מ, התמזגה עם מנורה בשנת 2001 כחוק והשתיים כיום הן חברה אחת. בחקירתו הסביר, שיחידת רכישה כלכלית הינה יחידה בתובעת/ סוכנות של התובעת, והיא סוכנות ביטוח לכל דבר, אשר מפעילה סוכני משנה. מדובר בסוכנות ביטוח עצמאית אשר עובדת עם מספר חברות ביטוח, כולל עם התובעת. היא יכולה לעבוד עם סוכנים שהיא מגייסת. לאור היקפי עבודתה, היא משיגה לסוכניה חוזים עם תנאים וטובים מאלה שיש לסוכן בודד.

עוד לטענתו, יתרת החובה בדף החשבון הנתבעת ביום 1.1.99 היה 98,044 ₪. החוב נובע, לדעתו, מכוח ההסכם שנחתם ביום 1.12.98 והנתבעת קיבלה על עצמה את החוב שנגרר מיחידת רכישה כללית על פי מסמך - ת/1. מר אזאגי העיד, כי אינו יודע ממה נובע החוב של מינלה פסקל שהנתבעת קיבלה על עצמה.

ת/1 הינו מכתב עליו חתומים הנתבעת ויחידת רכישה כללית, המופנה למונולייף מנורה מאת יחידת רכישה כלכלית שנושאו "העברת תיק" וזה ניסוחו:

"אנו, יחידת רכישה כלכלית מבקשים להעביר תיק מס' 3090 (ולידו תיקון בכתב יד ל- 3060) על שם חרנוב מאיה יחד עם כל העמלות לפי ההסכם המצורף.

כמו כן גם כל הכספים שקיבלה מיחידת רכישה כלכלית עבור התיק הנ"ל.

נא לחייב כרטיס הנהלת חשבונות שלה בסכום של 98,044 ₪".

לטענת אזאגי, לאחר שהנתבעת קיבלה על עצמה את החוב כמפורט בת/1 שולמו לה מקדמות על חשבון עמלות.

5. לעניין ההתיישנות טוען אזאגי, כי הסכם ההתקשרות נחתם ביום 1.12.98 וכן נחתם נספח להסכם "נספח להסכם הסדרים" אשר הסדיר את נושא העמלות. תכולתו של אותו נספח הינה עד 31.12.00. בתום תקופה ההסדרים. זכאית התובעת לחשב עמלות לפי ס' 6 להסכם המסגרת הדן בעמלות להם זכאית הנתבעת כסוכנת ובהעדר הסדר אחר, ההסכם מתארך אוטומטית.